מהי החוויה הטנטרית?רובינו חשים בתוכינו שיש במין הבטחה למימוש כמיהותינו העמוקות לאהבה, לאינטימיות, לאיחוד נשמות ולהארה רוחנית, אבל משום מה לא רבים המצליחים לממש זאת...
ביום יום אנחנו חיים
במימד הפיזי, אם היינו חיים ממקום בריא, אזי, היינו אוכלים בכדי לתחזק את הגוף, מניעים אותו ונחים כשהוא מתעייף. נכנסים לתוך מעשה האהבה כשהגוף מבקש...כל זה קורה כשאנו מודעים לרצון הטבעי של גופינו וזורמים איתו, ובכך שומרים על גוף מאוזן ובריא.
אולם לצערינו, המצב היותר שכיח מתבטא בהרבה שיבושים הקורים לגוף עקב חוסר הקשבה או מתוך דפוסים שרכשנו כמו אכילה לא מותאמת לרצון גופינו או דחיפה של גופינו לפעול כשהוא זקוק למנוחה או ההיפך, נשארנו פסיביים כשהגוף ביקש לנוע.
העיסוק במין קורה כשהחשק מתעורר, או ישנה הרגשת מתח. במיניות שרובינו מכירים משחררים לרוב קצת מתחים ולפעמים 'מתרחבים' על ידי יצירת גופים נוספים- ילדים....
טנטרה פירושה התרחבות. הטנטרה לוקחת אותנו למימדים נוספים של התרחבות מעבר לגוף הפיזי, לתוך הגופים המעודנים שלנו. אבל כאן אין הגבר משתמש בשפיכת זרע ליצירת ילדים אלא הדגש הוא 'שפיכה פנימה'- ליצירת עצמו, בטנטרה קוראים לו 'שיווא' –הגבר השלם.
האישה בהתמסרותה הטוטלית יוצרת את האישה השלמה.
איך ומתי זה קורה ? איך להפוך את המין המשולהב והחפוז להתעלסות רגישה, מדיטטיבית, אוהבת ואקסטטית, היכולה להימשך שעות רבות?
איך אפשר לנוע לתוך החוויה החושנית ללא מעצורים של שיפוט וגינוי עצמי, דעות קדומות ומתוך רעננות ומלאות של הרגע?
איך שני נאהבים יכולים להתמוסס זה בזה ולהיעשות שדה אנרגטי אחד חי, רוטט וקסום?
האם אפשר להפוך את המין לחיבוק אהבה עם היקום כולו, לאורגזמה קוסמית?
ההתרחבות קורת כשאנו מצליחים לשחרר וללכת דרך המתחים בגופים השונים שלנו.
לכולנו יש לפחות עוד 6 גופים מעודנים מלבד הפיסי. כל גוף והמתחים שלו. מתחים אלו מונעים מאיתנו לחוות את התעלות הרוח שבהתרחבות, שהיא בעצם אין סופית.
הצ׳אקרות, הם מרכזים/גלגלים שמניעים את אנרגיית החיים העוברת בתוכינו, וכל צ׳אקרה היא למעשה מרכז של גוף אנרגטי מסוים.
העונג הראשוני שאנו חווים הוא בהתמזגות של שני הגופים הפיזיים. זה בתנאי שאין העכבות הנובעות ממתחים ופגיעות פיסיות או רגשיות הקשורות למיניות שלנו.
כשאנחנו עוצמים את עינינו אנחנו נכנסים כבר אוטומטית
למימד השני – הגוף השני, שהוא הגוף הרגשי- החושני, גוף האהבה.
קשה לתנות אהבה כשאנחנו מרגישים פגועים רגשית, זה משפיע גם על פתיחות הגוף הפיזי.
לכן, מכאן החשיבות בלדעת איך להתנהל רגשית. לא להסגר להתכווץ ולהעלם כשקורת טלטלה רגשית, ומצד שני לא להתבטא ולהאשים את הצד השני ברגשותי. זוגיות בוגרת יכולה לקרות שכל אחד מהצדדים לוקח אחריות על רגשותיו גם אם הם התעוררו עקב מילה או מעשה של בן/בת הזוג.
תקשורת רגשית בריאה, ללא האשמה ושחרור העיניין יכול לקחת אותנו למימד הבא, ה
מימד השלישי.להיות יחד עם בני זוגינו במימד השלישי יכולה להיות חוויה מעצימה, בתנאי שאין בינינו מאבקי כוחות, יחסי רודן/קורבן או תחרותיות.
אם זה המקרה יש להביא מודעות לעיניין , לשחרר דפוס התנהגות לא בריא, כי רק אז אפשר יהיה להגיע למימד הרביעי שהוא לחיות מתוך נתינה וקבלה מאוזנת, באהבה ללא תנאי, ללא חשבונאות או שיפוטיות- ללא 'מיינד'. אהבה חובקת ומכילה, מקבלת את האחר כפי שהוא ומאפשרת לנו להתמזג בתדר האהבה כאחד.
העמקה והתרחבות נוספת קורת
במימד החמישי שמרכזו בגרון, וקורת דרך איפשור לעצמינו ולבן/בת זוגינו להביא ליידי ביטוי את כשרונותיו ומתנותיו היחודיות . קונטרול ושליטה, רצון לשמור את בן/בת זוגינו לעצמינו ולא לאפשר לו/לה מרחב התפתחות אישית מונע את המפגש העמוק יותר והסיפוק בתוכינו ועם בן/בת זוגינו.
אבל, כשמשחררים אנו מוצאים את עצמינו
במימד השישי של התמזגות עילאית, בהרמוניה מושלמת של האנרגיה גברית והנשית כאחד, ואיתו תחושת האושר העילאי, רוגע ושקט שלוקח אותנו ברטט מעודן לאין סוף...
כזאת היא החוויה הטנטרית, התרחבות התודעה והפלגה מעבר לכל המתחים...
"אתה יכול להבין מין רק אם אתה נע לתוכו כפי שמשורר נע לתוך פרח – רק אז. הטנטרה אומרת: קבל את עצמך כפי שאתה – מיסתורין גדול של אנרגיות רב ממדיות מגוונות. קבל זאת ונוע עם כל האנרגיה מתוך רגישות רבה, מתוך עירנות, אהבה והבנה. נוע איתה...אזי כל תשוקה הופכת כלי להתעלות מעבר לה, כל אנרגיה הופכת לעזר, אזי עולם זה עצמו הוא נירוונה, גוף זה עצמו הוא מקדש..." אושו.כותבת המאמר: סמבביה אננד, תלמידתו הישירה של אושו, עוסקת בריפוי בעזרת 'תמציות פרחי התודעה' שיצרה בהודו ובטרנספורמציה בדרך הטנטרה, מנחה סדנאות וקורסים בארץ וברחבי העולם כ-35 שנה.