סיפורו של עץ התפוז
 
מאת מא אננד סמבביה
 
 
 
חג הפסח. ביקור אצל ההורים. הנה הוא שוב, עץ התפוז עתיק היומין, עץ ילדותי. גזעו חזק ואיתן, עליו ירוקים, ותפוזים כתומים מציצים ביניהם...
אני נשכבת ומתמתחת לי על הדשא תחתיו, כהרגלי. כאשר נולדתי אני, הוא כבר היה. עֵד לכל אירועי ילדותי. הוא יכול היה לספר לכם עלי הכול – רגשותיי, מחשבותיי, תסכוליי, אהבותיי...
בחצרו של אבי יש לו מקום מרכזי. עץ הרימון כבר הלך לעולמו (לא לפני שהכנתי תמצית מפרחיו) והוא, התפוז, עדיין פה.

פרחים פורחים, מכול המינים והצבעים, נובלים, חוזרים לאדמה, ושוב בוקעים באביב שאחריו. עצי השושנים (כן, 'עצי', מרוב שנים הפכו להיות עצים) בשיא פריחתם – מלאים בפרחים ופרפרים... כל שושנה ריחנית וענקית בגודלה, והציפורים שרות להן שיר הלל... כזו היא גינתו של אבי.

בביקורי הקודם, שבועיים קודם לכן, היה התפוז בפריחתו. פריחה לבנה משכרת בריחה. שכבתי לי על הדשא הלבן מפרחים, כשהם ממשיכים לנשור עלי עם כל משב רוח קל, כגשם של פרחי ברכה... באוזני מהדהדות מילותיו של אושו, מורי היקר המלווה אותי שנים רבות במסעותיי הפנימיים:

"קודם כול את צריכה להיות מרוקנת מכול דבר שאת מכירה; רק אז את יכולה להתמלא באלוהי המקודש. גשם של פרחים נושרים מעליך ממקורות בלתי ידועים – ומתוך הריק, שלהבת גדולה של מודעות עולה בתוכך ומביאה לך את תחושת הנצח, אל-מוות, שקט עצום ותובנות, אושר עילאי, אקסטאזה אין סופית... את לראשונה בחייך שיכורה מהאלוהי המקודש". (אושו)

חשתי מבורכת. מסע ארוך ומייגע הביא אותי, סוף סוף, לשקט ונחלה, גם בחצרו של אבי.

25 שנים שוטטתי לי בעולם, רחוק ככל האפשר. נִשמתי לא ידעה מנוח בחיפושיה אחר אושר ורוגע.

פוּנה, הקומונה של אושו בהודו, אמצע שנות ה- 90, ואני עסוקה בקדחתנות בהנחיית קורסי הילינג, בטיפולים אישיים, ובהכנת תמציות פרחי התודעה- "פרחי הבודהה" מפרחי הגן סביב, אשר היוו מענה לרבים שחיפשו ריפוי למקומות כואבים בתוכם - בכדי לפנות מקום להווה נקי, תוסס חיים ומלא אהבה.

בתוך כל זאת, נצרכתי שוב לעזוב את הודו, ולהשיג לי ויזה חדשה, כך שאוכל להמשיך בעבודתי.

החלטתי לנסוע באביב לכיוון ישראל ולבקר גם את הוריי בהזדמנות זו. הכרטיס נקבע לעוד שבועיים. הזמנתי גם את בן זוגי דאז להצטרף אלי... רק שלפתע הגיע 'מסר' מידידי הוותיק- עץ התפוז - להקדים את טיסתי בשבוע, להגיע לבד, ורק מאוחר יותר לצרף אלי את בן זוגי... שיחה טלפונית עם אבי הבהירה לי את העניין. עץ התפוז היה בפריחה מלאה ומשב רוח חזקה עלול היה להפיל את כל הפריחה... אהה, תמצית חדשה רוצה להיוולד; והתזמון צריך להיות מדויק.

שבוע לאחר מכן, נחתתי לבדי בשדה התעופה בן-גוריון. עליתי על מונית שהסיעה אותי ישירות לעיר הולדתי.

כשהגעתי, צעדתי עם מזוודותיי הישר אל החצר, ושם חיכה לי עץ התפוז במלוא תפארתו! מלא בפרחים לבנים, שריחם המשכר ממלא את האוויר. מביניהם, בצבצו תפוזים מוזהבים, נוצצים באור השמש, כאשר מקהלת ציפורים מנצחת על הכול...

ואז הגיע שוב מסר: "הכיני תמצית מהר ככל האפשר לפני שיהיה מאוחר..."

למחרת בבוקר, התעוררתי מוקדם, עדיין לא בהרגשת נחיתה מלאה, ניגשתי להכין קערית זכוכית נקייה ומילאתי אותה במי מעיין. שום מאמץ נוסף לא נדרש ממני. לא הייתי צריכה אפילו לקטוף את הפרחים. זה פשוט קרה, הם נשרו לי לתוך הקערה...

משהתמלאה הקערית, הנחתי אותה מתחת ל 'עץ האם', כששמש אביבית רוקחת בשבילי את התמצית... ואני, שכבתי לי כמנהגי מתחת לעץ, על המשמר, ששום דבר לא יפריע את התהליך. ככול שהתמצית מפרחי התפוז הלכה ונעשתה מוכנה יותר, התפרשה הילה גדולה יותר של אנרגיית התמצית, ואפפה את הגן ואת הבית כולו. האוויר היה רווי קסם, שהלך והתעצם...

ואז קרה דבר בלתי רגיל.

אבי, שלא נהג לדבר הרבה, ובמיוחד לא להביע את רגשותיו, החל לשפוך את טרוניותיו כלפי העולם ובייחוד כלפי... הרבה כעס ותסכול. מעולם לא חייתי לפי ציפיותיו. זה לא היה קל. רק מאוחר יותר הבנתי מה קרה. באותו רגע, ידעתי שאני צריכה לנשום עמוק, לאסוף את התמצית מהר ככל האפשר ולהתקרקע ...

ובכן, תמצית התפוז באה לעזור לנו לשחרר אמונות מקובעות, התניות, תפיסות שליליות, ורגשות העצורים בתת-מודע, כך שנוכל לחיות את ההווה ביתר קלילות ובאהבה.

למחרת היום, התעוררתי למזג אוויר סוער, האופייני לתקופת האביב ההפכפכה... הסתבר, שרוח הסערה השאירה את עץ התפוז כמעט עירום מפרחים... לא יכולתי להאמין למראה עיניי! התמלאתי בהכרת תודה עמוקה. לפתע הכול התבהר. הבנתי את חשיבות המסרים שקיבלתי מעץ התפוז, ואת עבודת השחרור שפעלה על אבי. וכול זאת קרה דווקא באביב, בסביבות חג הפסח, הוא חג החירות.

חזרתי לקומונה בפונה עם תמצית התפוז. התמצית התקבלה בשמחה ונוסתה על ידי רבים מחברי לדרך. כ-15 שנים עברו מאז, ובהן עזרה תמצית התפוז לרבים רבים, לצלול אל תוך תהליכים עמוקים, לנקות ולרפא כאבים שבתת-מודע, על ידי העלתם למודע, ושחרורם. אני עושה בה שימוש רב להעמקה וזירוז של תהליכי ריפוי אישיים וקולקטיביים-קבוצתיים. היא פשוט עושה נפלאות.
 
אני חייבת לספר לכם דבר נוסף; לפני כשנתיים נזקקתי להכנת תמצית נוספת מהתפוז. הפעם, היה אבי כולו רגוע וסקרן, וכשראה אותי רוכנת מעל לקערת התמצית, כדי לבדקה, שאל אותי אם הוא יכול לברך על התמצית... אז יש לנו תמצית מבורכת. מבורכת בקבלה, בהערכה, באהבה.
 
 
 מוזמנים לאבחון וטפול אנרגטי רגשי בעזרת תמציות פרחי התודעה- לפרטים לחצו כאן

סיפורים קסומים נוספים על פרחים מרפאים תמצאו בסיפרה של סמבביה - "התעוררות"
סיפורו של עץ התפוז
 
מאת מא אננד סמבביה
 
 
 
חג הפסח. ביקור אצל ההורים. הנה הוא שוב, עץ התפוז עתיק היומין, עץ ילדותי. גזעו חזק ואיתן, עליו ירוקים, ותפוזים כתומים מציצים ביניהם...
אני נשכבת ומתמתחת לי על הדשא תחתיו, כהרגלי. כאשר נולדתי אני, הוא כבר היה. עֵד לכל אירועי ילדותי. הוא יכול היה לספר לכם עלי הכול – רגשותיי, מחשבותיי, תסכוליי, אהבותיי...
בחצרו של אבי יש לו מקום מרכזי. עץ הרימון כבר הלך לעולמו (לא לפני שהכנתי תמצית מפרחיו) והוא, התפוז, עדיין פה.

פרחים פורחים, מכול המינים והצבעים, נובלים, חוזרים לאדמה, ושוב בוקעים באביב שאחריו. עצי השושנים (כן, 'עצי', מרוב שנים הפכו להיות עצים) בשיא פריחתם – מלאים בפרחים ופרפרים... כל שושנה ריחנית וענקית בגודלה, והציפורים שרות להן שיר הלל... כזו היא גינתו של אבי.

בביקורי הקודם, שבועיים קודם לכן, היה התפוז בפריחתו. פריחה לבנה משכרת בריחה. שכבתי לי על הדשא הלבן מפרחים, כשהם ממשיכים לנשור עלי עם כל משב רוח קל, כגשם של פרחי ברכה... באוזני מהדהדות מילותיו של אושו, מורי היקר המלווה אותי שנים רבות במסעותיי הפנימיים:

"קודם כול את צריכה להיות מרוקנת מכול דבר שאת מכירה; רק אז את יכולה להתמלא באלוהי המקודש. גשם של פרחים נושרים מעליך ממקורות בלתי ידועים – ומתוך הריק, שלהבת גדולה של מודעות עולה בתוכך ומביאה לך את תחושת הנצח, אל-מוות, שקט עצום ותובנות, אושר עילאי, אקסטאזה אין סופית... את לראשונה בחייך שיכורה מהאלוהי המקודש". (אושו)

חשתי מבורכת. מסע ארוך ומייגע הביא אותי, סוף סוף, לשקט ונחלה, גם בחצרו של אבי.

25 שנים שוטטתי לי בעולם, רחוק ככל האפשר. נִשמתי לא ידעה מנוח בחיפושיה אחר אושר ורוגע.

פוּנה, הקומונה של אושו בהודו, אמצע שנות ה- 90, ואני עסוקה בקדחתנות בהנחיית קורסי הילינג, בטיפולים אישיים, ובהכנת תמציות פרחי התודעה- "פרחי הבודהה" מפרחי הגן סביב, אשר היוו מענה לרבים שחיפשו ריפוי למקומות כואבים בתוכם - בכדי לפנות מקום להווה נקי, תוסס חיים ומלא אהבה.

בתוך כל זאת, נצרכתי שוב לעזוב את הודו, ולהשיג לי ויזה חדשה, כך שאוכל להמשיך בעבודתי.

החלטתי לנסוע באביב לכיוון ישראל ולבקר גם את הוריי בהזדמנות זו. הכרטיס נקבע לעוד שבועיים. הזמנתי גם את בן זוגי דאז להצטרף אלי... רק שלפתע הגיע 'מסר' מידידי הוותיק- עץ התפוז - להקדים את טיסתי בשבוע, להגיע לבד, ורק מאוחר יותר לצרף אלי את בן זוגי... שיחה טלפונית עם אבי הבהירה לי את העניין. עץ התפוז היה בפריחה מלאה ומשב רוח חזקה עלול היה להפיל את כל הפריחה... אהה, תמצית חדשה רוצה להיוולד; והתזמון צריך להיות מדויק.

שבוע לאחר מכן, נחתתי לבדי בשדה התעופה בן-גוריון. עליתי על מונית שהסיעה אותי ישירות לעיר הולדתי.

כשהגעתי, צעדתי עם מזוודותיי הישר אל החצר, ושם חיכה לי עץ התפוז במלוא תפארתו! מלא בפרחים לבנים, שריחם המשכר ממלא את האוויר. מביניהם, בצבצו תפוזים מוזהבים, נוצצים באור השמש, כאשר מקהלת ציפורים מנצחת על הכול...

ואז הגיע שוב מסר: "הכיני תמצית מהר ככל האפשר לפני שיהיה מאוחר..."

למחרת בבוקר, התעוררתי מוקדם, עדיין לא בהרגשת נחיתה מלאה, ניגשתי להכין קערית זכוכית נקייה ומילאתי אותה במי מעיין. שום מאמץ נוסף לא נדרש ממני. לא הייתי צריכה אפילו לקטוף את הפרחים. זה פשוט קרה, הם נשרו לי לתוך הקערה...

משהתמלאה הקערית, הנחתי אותה מתחת ל 'עץ האם', כששמש אביבית רוקחת בשבילי את התמצית... ואני, שכבתי לי כמנהגי מתחת לעץ, על המשמר, ששום דבר לא יפריע את התהליך. ככול שהתמצית מפרחי התפוז הלכה ונעשתה מוכנה יותר, התפרשה הילה גדולה יותר של אנרגיית התמצית, ואפפה את הגן ואת הבית כולו. האוויר היה רווי קסם, שהלך והתעצם...

ואז קרה דבר בלתי רגיל.

אבי, שלא נהג לדבר הרבה, ובמיוחד לא להביע את רגשותיו, החל לשפוך את טרוניותיו כלפי העולם ובייחוד כלפי... הרבה כעס ותסכול. מעולם לא חייתי לפי ציפיותיו. זה לא היה קל. רק מאוחר יותר הבנתי מה קרה. באותו רגע, ידעתי שאני צריכה לנשום עמוק, לאסוף את התמצית מהר ככל האפשר ולהתקרקע ...

ובכן, תמצית התפוז באה לעזור לנו לשחרר אמונות מקובעות, התניות, תפיסות שליליות, ורגשות העצורים בתת-מודע, כך שנוכל לחיות את ההווה ביתר קלילות ובאהבה.

למחרת היום, התעוררתי למזג אוויר סוער, האופייני לתקופת האביב ההפכפכה... הסתבר, שרוח הסערה השאירה את עץ התפוז כמעט עירום מפרחים... לא יכולתי להאמין למראה עיניי! התמלאתי בהכרת תודה עמוקה. לפתע הכול התבהר. הבנתי את חשיבות המסרים שקיבלתי מעץ התפוז, ואת עבודת השחרור שפעלה על אבי. וכול זאת קרה דווקא באביב, בסביבות חג הפסח, הוא חג החירות.

חזרתי לקומונה בפונה עם תמצית התפוז. התמצית התקבלה בשמחה ונוסתה על ידי רבים מחברי לדרך. כ-15 שנים עברו מאז, ובהן עזרה תמצית התפוז לרבים רבים, לצלול אל תוך תהליכים עמוקים, לנקות ולרפא כאבים שבתת-מודע, על ידי העלתם למודע, ושחרורם. אני עושה בה שימוש רב להעמקה וזירוז של תהליכי ריפוי אישיים וקולקטיביים-קבוצתיים. היא פשוט עושה נפלאות.
 
אני חייבת לספר לכם דבר נוסף; לפני כשנתיים נזקקתי להכנת תמצית נוספת מהתפוז. הפעם, היה אבי כולו רגוע וסקרן, וכשראה אותי רוכנת מעל לקערת התמצית, כדי לבדקה, שאל אותי אם הוא יכול לברך על התמצית... אז יש לנו תמצית מבורכת. מבורכת בקבלה, בהערכה, באהבה.
 
 
 מוזמנים לאבחון וטפול אנרגטי רגשי בעזרת תמציות פרחי התודעה- לפרטים לחצו כאן

סיפורים קסומים נוספים על פרחים מרפאים תמצאו בסיפרה של סמבביה - "התעוררות"
הוספת תגובה

יש לך שאלה? בוא נשוחח ב-WhatsApp